קונסטלציה משפחתית
מגיע הרגע, שבו העיניים הפנימיות נפקחות,
ה"אני" מבין שמה שהוא נושא לא היתחיל בו,
ושהוא מעולם לא היה בזה לבד.
שם ברגע, נרקם חיבור מהותי וחי,
שער ריפוי שמעבר לזמן נפתח.
קונסטלציה משפחתית מתאימה לכל מי שמרגיש שמשהו חוזר על עצמו במהלך חייו – מבלי להבין למה. כשקושי רגשי, מערכתי או פיזי ממשיכים להופיע – לפעמים המקור טמון לא רק בנו, אלא במה שקרה לפני כן, בדור הקודם או בזה שלפניו. העבודה בקונסטלציה פותחת מבט רחב – ומזמינה לתנועה חדשה, עמוקה ואמיתית.
מה זו קונסטלציה משפחתית?
קונסטלציה זו מערכת של כוכבים, המאורגנת בסדר קבוע וידוע של נקודות אור בשמיים היוצרות משמעות. קונסטלציה משפחתית דומה לזו של מערכת הכוכבים במובן הזה, שאת הכוכבים מחליפים אנשים, תופעות, קשרים ואירועים במרחב.
מרחב זה מאפשר לראות את המערכת ואת הגורמים השייכים לה. אך בשונה מהכוכבים, מערכות יחסים אנושיות הופכות סבוכות ומורכבות, במיוחד במשפחה. דרך עבודת ייצוגים וטקסים הקונסטלציה מאפשרת להביא סדר חדש וראייה בהירה של התמונה הגדולה ושל הפרטים שבתוכה.
במרחב הקונסטלציה פועלים עקרונות של סדר – כמו עקרון השייכות. כולנו רוצים להרגיש שייכים, רצויים, חלק. אבל מה קורה כשזה לא קיים? תחושת הלבד, ההדרה, אי-הנראות או חוסר ההקשבה יכולים לחלחל עמוק לתוך החיים. העבודה בקונסטלציה מאפשרת לגעת במקום הזה – ולהחזיר תנועה, קשר, חיבור.
החוויה שלי שאני מנחה קונסטלציה
הקונסטלציה מתחילה, משהו בי עובר מצב תודעה, אני כבר מזהה את הרגע שבו אני עולה קומה בתוכי ומחוצה לי. הייצוגים הראשונים מונחים על הרצפה, נשימה, חיבור לגוף. מתוך החוויה ייצוגים נוספים מצטרפים לרצפה, הקונסטלציה בתנועה. בתוכי המרחב התלת מימדי מתעורר לחיים, יש עוד שמעבר לייצוגים.. אני מזמינה את כל מי שרוצה להגיד את דברו לדבר, ואת כל מי שרוצה להתקרב להתקרב, לגעת. אני מזמינה אותם מהרגע שנקבע המפגש, את כל מי שקשור לנושא, את הדמויות, התחושות, הקולות, ההיסטוריה. הדלתות של המערכת פתוחות וגם הלב, אין שיפוט ואין האשמה. יש קבלה מלאה של כל החלקים.
בזמן הנחיית קונסטלציה, אני רואה את המבנים המתגלים בין הגורמים השונים. כל נשימה, אנחה או מבט יוצרים תנועה, שמביאה לסדר חדש, כמו תנועת סיבוב של קליידוסקופ שיוצרת מערך חדש, יחסים אחרים, שינוי. כל ייצוג הוא טיפה ועוד טיפה, מופיע בנפרד ובאותה נשימה כחלק ממערכת זורמת אחת. לפעמים יש סלע, אבן תקועה, חסימה בזמן או בנפש. תנועה קטנה, מדויקת, יכולה לפתוח את הזרימה. החסד שבמבט, הנחת ייצוג במקום הנכון, ההכרה במי שלא נראה. אלו הרגעים, שבהם האהבה חוזרת לזרום במערכת.
התנועה שמבקשת להתגלות
בכל קונסטלציה יש תנועה שרוצה לקרות, לעיתים היא סמויה מן העין, כבולה בנאמנויות חבויות, אך מבקשת להתגלות. דרך הגוף, החוויה והקשרים בין הייצוגים נחשפות שכבה ועוד שכבה של מה שמבקש הכרה, חיבור וריפוי. התמונות כאן לוכדות רגעים מתוך מסע חי של ריפוי.
מבט מבפנים
זכיתי למפגש מרפא עם ליאת. בחרתי להביא למרחב משהו קטן. פעם הייתי מעגלת אותו, מסובבת, מגלגלת, מעלימה… היום אני כבר יודעת שיש לו סיבה למה ככה בא אליי והתבצבץ לי בלב.
לאט לאט, בהנחייתה הרגישה של ליאת, תחושות ותופעות קיבלו מקום משלהם. לאט לאט, נפרש לרגליי מרבד צבעוני של מערכת משפחתית רגשית ומסואבת. בהדרגה המרבד נהיה עשיר ונוכח. בהיר ויפה. כל לבד צבעוני (ייצוג) עליו עמדתי - קיבל חיים ונוכחות. על כל לבד שהיה בו עניין, ליאת היתה לצידי ובהנחייתה ובמילותיה, איפשרה לי לחולל תנועה חדשה של ריפוי.
יצאתי לדרך פנויה להיות ולנוע בחיבור אליי, למשפחה, לזוגיות עוד ויותר. המשא שהכביד והתגלה כלא שייך לי - הושב לבעליו. ואני פנויה להמשיך את המסע שלי. קלה יותר, בהירה יותר, יכולה יותר. והמתנות לא איחרו לבוא.
