בגוף חיי אישה - הפורום המקצועי לתנועה, עונג וריפוי

אותי הקיץ פוגש בעצמות ואני מבקשת לעצמי עוד

הוויה של העצמות והשלד מה זו הוויה של עצמות???

בשבועות האחרונים אני פוגשת יותר ויותר את הכאוס ואת חוקי ההשתנות של הטבע פעם הם הורגשו בעיקר בתוכי ועכשיו הם צפים גם במערכות הכי קונבנציונליות שכבר לא מנסות להסתיר שהדבר הוודאי ביותר הוא חוסר הוודאות לגבי הרגע הבא ומה עומד לקרות בו.

ומה אני יכולה לעשות בתוך הכאוס והלחץ שסביבי אני יכולה לבקש לעצמי עוד פשטות להיות בתודעה בהירה ברצון שלי לרגע הבא ובחיבור שבין רגע העבר למציאות שנרקמת.

עבורי מערכת העצמות היא מקום מיטיב לשהות בו כשאנחנו מבקשים פשטות ובהירות בעיקר עם ומול הכאוס היא קלה תנועתה בהירה וישירה והיא חומר מוחשי אדמה

העצמות ספוגות דם ומלאות חמצן מחיות תאים מרפאות טראומות בקצב עמוק ושקט ויוצרות חיים לעתיד וכל השפע הזה גלום בתודעה של גרעין תא עצם

חזרתי מהמדבר ובעודי נעה לביתי פנימה ומניחה את התיק זלגו ממנו גרגירי חול רכים מהולים בריח ים

כפות רגליי הלכו במסדרונות הבית מחפשות לשקוע שוב ברכות ולפגוש את חכמת הגרגירים ולא מצאו

עברתי לרצפת העץ בסטודיו המוכרת לכל תא בגופי אגני גולש מצד לצד מתגלגל ונע במימיו ושוב מתעורר בו געגוע למי הגאות העולים בים בין הערביים

כה פשוטה חכמת תנועת הגוף אינטליגנציה של משקל ושל מים

זיכרון התאים זוכר אנחנו פחות

התנועה נעה את עצמה והגוף בכמיהה עמוקה בלתי פוסקת ובלתי מתפשרת להיזכרות מלאה במקורותיו

מצאתי פיסת חלקה

ריקה בלבי

שמתי בה אדמה וטמנתי זרע

נתתי בה מים, אור ואהבה

הזרע שלח

שורשיו ברחמי

בתחילת שיעור אני מציעה להן להזמין את כל החלקים שלהן לבוא.

לחזור למקומן.

לא לכפות מצב ולא לעצב מציאות, אלא להתמסר לאמת שלהן ברגע הזה.

הן כל כך חיכו לשיעור הזה. "אוויר לנשימה", הן אומרות.

"היום נראה אחרת אחרי השיעור איתך, כל השבוע אחר.."

בדיוק עכשיו, רגע לפני, משהו קורה. החיים קורים.